שוב מצאתי בכסף משנה בפי"ב דהלכות נדרים שגם הוא נתעורר בזה וכתב שלשון הסמ"ג הטעהו להרב ז"ל מפני שראה שהסמ"ג כתב מאמר זה הנזכר וסיים כדאמרינן בפרק אחרון דנדרים וחשב ז"ל שמה שכתב סמ"ג כדאמרינן בפרק אחרון דנדרים קאי לכל הדברים גם ארישא ואינו כן דלא קאי אלא למאי דסמיך ליה שהוא מפר נדרים שבינו לבינה אבל כל הדברים הקודמים אינם אלא דברי סמ"ג עצמו מועתקים מדברי הרמב"ם כמנהגו:
באר שבע · חלק נ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.