ועוד הלא תנן העופות והמנחות אין עושין תמורה שלא נאמר אלא בהמה ועוד היאך אומרים זה מחולל על זה הלא משנה שלמה שנינו בפרק כיצד מערימין שאין זו תמורה וכי תימא שאין ר"ל תמורה ממש של קרבן מ"מ אכתי קשה הרבה יותר מכל הא דלעיל היאך אנו לוקחים תרנגול לכפרה ועושין תבנית סמיכה דמות קרבן הלא תרנגול אינו כשר לקרבן כלל שאין שום עוף כשר לקרבן כי אם תורים ובני יונה בלבד והיה לנו ליקח מין שהוא כשר לקרבן. וכי תימא דבשביל זה אנו לוקחים תרנגול כדי שיהיה היכר שאין אנו מתכוונים לעשות תמורה ממש שהרי אינו כשר כלל לקרבן. אכתי קשה טובא חדא שהרי כתבו ועוד יש במקומינו עשירים שעושים תמורה אילים כו'. ועוד דא"כ למה לא השיבו הגאונים להשואל טעם זה שאנו לוקחים תרנגול לכפרה כדי שיהיה היכר כו'. ועוד אף אם היינו לוקחים תורים ובני יונה לכפרה היה היכר גדול שאין אנו מתכוונים לעשות תמורה ממש כיון שאין עושין תמורה בעופות. ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ דברי הגאונים וישא ברכה:
באר שבע · חלק נ״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.