באר שבע · חלק מ״ח סימן כ״ב

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה נראה לי שאם יש טורח גדול להשיג מן המומר לעכו"ם שיכתבו הגט כמנהגנו הנז' אז חשיב כמו דיעבד ויכולין לכתוב כן לכתחלה לפי מה שפסק הגאון מהרי"ק בשלחן ערוך א"ע סימן קכ"ט סעיף ה' בדברי הריב"ש בתשובה סימן מ"ג שאם כתב שם נכריות עיקרי ושם ישראל בלבד דמתקרי כשר בדיעבד אפילו לדעת ר"ת משום שבתוספות פ"ק דעירובין גבי ספק דבריהם להקל כתבו דכל דבר שיש בו טורח גדול לתקן חשיב כמו דיעבד וכה"ג כתוב בפסקים וכתבים דמהרא"י ז"ל בסימן קצ"ז וכ"ש לפי מה שכתב הריב"ש מרא דשמעתא בתשובה הנז' דלדעת הרמ"ה והרמב"ן אפילו לכתחלה יכולין לכתוב בגט שם נכריות ועיקרי ושם ישראל בלשון דמתקרי ומסיק וכתב עוד היה אפשר לומר דכיון שהמלכות מקפדת שלא להזכיר המומר בשם יהדות והעדים יראים לנפשם מלכתוב בשטר שם יהדותו בעיקר אם כן אפשר לומר דשם נכריותו עיקר ודי לכלול שם יהדות בלשון וכל שום וכבר מצינו שחששו חכמים למה שהמלכות מקפדת ותקנו משום שלום מלכות לכתוב זמן בגט למלכות המולך בעיר שנכתב בו הגט כדאיתא בהזורק ואצ"ל בזה שמקפידים שהוא כנגד אמונתם ולזה אפשר לומר שיש לכתוב שם נכריותו עיקר אפילו לכתחלה מפני אימת מלכות ולכלול שם יהדות בלשון וכל שום עכ"ל.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.