ראה ראיתי השאלה שכתב לו מורה אחד והיא בעיני כמזמו' יתומה כי לא פורש מי אמרה ושמו פלאי ממני ועמו תהיה לנו תוכחת מגולה ואהבה מסותרת מה עלה בדעתו למשכין את נפשו לדחות פרש"י עטרת צבי אשר האיר עיני כל ישראל בפירושיו מחמת שהוקשה לו לענין מה אמרו נהרדעי גבינתא בת יומא מעליא ומפני כך פירש ההלכה דלא כפרש"י ואמר דה"ק אף גבינתא בת יומא מעליא כלומר הקייאד"ה וכו' והאריך בדברים שאסור לשמעם אף כי להאמין בהם ולא שת אל לבו דאין לו לתלות החסרון ברש"י אלא בחסרון ידיעתו כאשר ניכר מתוך דבריו שלא הבין אפילו צורה דשמעתא ואי הוה רש"י כאן הוה מפיק פולסא דנורא לאפיה דאפי' בר בי רב דחד יומא בעיניו יראה ובלבבו יבין דמה שאמרו נהרדעי גבינתא בת יומא מעליא היינו הנפקותא לפי מה שעלה על דעת אביי שר"ל דוקא בת יומא אם כן מותר לגבן ולרבה שהשיב שר"ל אף גבינתא יומא מעליא כלומר וכל שכן מאתמול אם כן אסור לגבן.
באר שבע · חלק מ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.