ועוד הרי הבית יוסף מביא בשם ארחות חיים סימן רצ"ד דכשמתחיל אתה חוננתנו הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים. ולזה הסכים הרמב"ם ז"ל והרב עמרם ז"ל וא"כ למה לא חששו שקדמונינו שנהגו בלתי ספק מנהג שלנו סברי כסברתם להיות משנה ממטבע ברכה כשמתחיל אתה חוננתנו ואע"ג דרב עמרם וסיעתו סברי דאין אומרים אתה חוננתנו כלל רק מתחיל אתה הבדלת וכוללו בברכת אתה חונן איכא למימר לדידהו שאין מוסיפין כלל בי"ח ברכות ע"כ מתחילין אתה הבדלת אבל לדידן דמפסיקין בפיוטים ונראה לקדמונינו שנוסח של אתה חוננתנו הוא נוסח מתוקן על בוריו ולכוללו בתוך הברכה למה לא נעמוד על נפשותינו לקיים מנהגם הרי הב"י מקיים מנהגם מבלי טעם מוכרח לבטל הסכמת ר"ע והרמב"ם וא"ח דסברי דהוה משנה מטבע כשמתחיל אתה חוננתנו ומסברא דנפשיה כתב דאין זה נקרא משנה ובדין כתב כן כדי לקיים מנהג קבוע של אותה מדינה וא"כ גם אנחנו מצוה עלינו לקיים מנהג אבותינו ולא נאמר שטעו או שלא הרגישו והיה טח עיניהם מראות ח"ו היה נראה לי כמבזה כל הדורות שעברו שלא מצינו בשום נוסח חדשים גם ישנים אשר מצאנו בכתובים שנכתבו מימי קדם מכמה מאות שנה רק כמנהגנו עכ"ל.
באר שבע · חלק מ״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
