באר שבע · חלק מ״ד סימן ג׳

יראה שיש לחלק בדבר שאם כותי מוכר סכום גבינות או לפי המשקל לישראל ולכותי בשוה שאינו מרויח כלום במה שיזייף ויחתום גבינות ש"ג בחותם של ישראל רק ריוח הוצאה דעשייה על ידי יהודים שהוא דבר מועט דהא יודע שגם כותים שעושים לו גבונות צריך לשלם להם בקרוב כל כך הרבה כמו ליהודים אז ודאי מותר לכתחלה לקנות ממנו אפילו לדעת הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה סימן כ"ט דאם מצא בשר ביד כותי וחתום עליו חותם של ישראל או שכתב עליו כשר שורת הדין שיש לסמוך עליו ולהתירו אבל בדפוסי הגבינות יש לאסור ואין שומעין למי שמתיר ואפילו על קצת ישראלים שעושין אותן יש להחמיר שאינן נזהרין יפה כ"ש שאין לסמוך על החותמות הנמצאים ביד כותי דכמה פעמים גונבין הדפוסים מתחת מראשותיו של ישראל הישנים בבתיהם וכמה פעמים נאבדים ואנו מצאנו כהנה מאה פעמים ושומר נפשו ירחק מזה עכ"ל.