באר שבע · חלק מ״ד סימן כ״א

אפשר לומר דלא כתב כן אלא דוקא על אותן כותים תגרים מארץ ישמעאל כיון שאינן קבועים תדיר בינינו אבל היכא שהכותי הוא תגר קבוע בינינו ומוחזק לשכור יהודים לעשות אליו גבינות בכשרות ולחזור למכור לישראל מודה שמותר לסמוך עליו לקנות ממנו לכתחלה כל זמן שאין אנו רואים ריעותא ורגלים לדבר קל וחומר מטלית מצוייצת שאמרו חכמים אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לכותי אא"כ התיר ציציותיה ואפ"ה לוקחין אותו מתגר כותי וסומכין עליו דודאי ישראל מכרה לו ואף ע"פ שתכלת דמיו יקרים ואיסור דאורייתא הוא וצריך שני חותמות כמבואר לעיל וחילוק זה מוכרח בדעת הגאון הנזכר שהרי כתב בהגהתו לש"ע בי"ד סימן קי"ד סעיף ה' וז"ל וכן כל דבר שקונים מן האומן דלא מרע נפשיה ע"כ כנזכר לעיל ולכן מוכרח לחלק בדרך שכתבתי וכן נ"ל להורות: