באר שבע · חלק מ״ב סימן י״ד

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וקשה דכי אמר רבא בהשותפין שנדרו לא תימא ואינן לפניך אלא אפילו ויבוא אבא ויאכל אסור אמרינן מ"ט סעודתו מוכחת עליו אלמא טעמא דסגי לישנא דויבא לאסור אינו אלא היכא דסעודתו מוכחת עליו דאלו בעלמא כל שאין הוכחה מהמעשה אין בלשון ויבוא משמעות של תנאי כלל כדכתב הר"ן ז"ל.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.