ופשוט הוא דמ"ש שאינו חייב עליו בהם ר"ל שהם יתירים על שש שנים שאינו חייב במזונותיהם ולפיכך כשהוא זונם צדקה תחשב לו דאלו פחותים מבני שש שנים חייב הוא במזונותיהם כדאיתא בסוף פרק אף על פי דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה אף על פי שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים אבל זן קטני קטנים עד כמה עד בני שש וכן כתב הרמב"ם בהדיא כדפרש"י בפרק עשירי מהלכות מתנות עניים וז"ל הנותן מזונות לבניו ולבנותיו הגדולים שאינו חייב במזונותיהן כדי ללמד הזכרים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה הרי זה בכלל הצדקה וצדקה גדולה היא שהקרוב קרוב קודם כו' ע"כ.
באר שבע · חלק מ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.