ועוד דהא רב תחליפא חזא עובדא ברב הונא ומעשה רב וילפינן מיניה טפי אלא על כרחך צריך אתה לומר דסברת הראב"ד היא כדפירש' דהא דרב הונא לא כף כדא אפורייה ואותיב ס"ת עלויה היינו משום שהמטה היתה קטנה מלהכיל אותו עם הכדא וס"ת עלויה ולא היה יכול לישב בדוחק כל כך אבל אם הס"ת מונח ע"ג דבר אחר גבוה ממנו גם רב הונא מודה דשרי והואיל שאינו מפורש בגמרא שלנו עד כמה צריך להיות גבוה ממנו הלכך בחר הראב"ד ז"ל שיעור טפח הנזכר בירושלמי בשם רב הונא עצמו הואיל שהירושלמי אינו חולק על גמרא שלנו אליבא דרב הונא שמותר בגבוה ממנו אפילו אפורייה עצמו.
באר שבע · חלק ל״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.