באר שבע · חלק ל״ה סימן ל״ב

ונראה לי הדיוט דמכאן נזהרין באשכנז וצרפת לאכול דג ובשר זה אחר זה בלא קינוח ומיהו משמע דאין סכנה כי אם דרך בשול ולהאכל יחד עכ"ל הגהות מרדכי הא דנקט בכל דבריו לשון בישול אע"פ דבגמרא קאמר דאיטווא דהיינו צלי נראה בעיני דלצלי קרי בישול כדפרש"י בפרק כל הבשר הא דתניא כחל שבשלו בלא קריעה מותר וכן פירש ר"ת הא דתנן גבי לב לא קרעו קורעו לאחר בישולו דר"ל דוקא צלייה והביאו ראיה דאשכחן צלייה דקרי בישול כמו ויבשלו את הפסח וגו' ואל תטעה בדבריו מדכתב ומיהו משמע דאין סכנה כי אם דרך בישול ולהאכל יחד שר"ל במלת יחד כשנתבשלו מחוברין יחד אבל אם נתבשלו בתנור אחד ולא נגעו זה בזה לא היה אוסרה מר בר רב אשי משום סכנה כדפירש הגאון ז"ל לדעת הרמב"ם דזה ודאי טעות גמור הוא שהרי הוא פירש בהדיא דרבא מפרזיקיא אסרה למיכלא עם כותח משום דקסבר ריחא מלתא היא וא"כ בהכרח צריך אתה לומר דמר בר רב אשי אסרו במלחא אפילו בבליעת ריחא אלא מלת יחד דקאמר ר"ל בפעם אחת ותדע שהרי גם בשם פ"ה כתב לשון זה להתבשל יחד והרי אתה רואה מפורש בפרש"י שבכל הספרים שפירש בהדיא דאיטווא בהדי בישרא בתנור אחד ורבא מפרזיקיא אסרה למיכלא בכותח משום דקסבר ריחא מילתא היא אלא ע"כ כדאמרן ומדקדוק לשון ומיהו דקאמר משמע בפשיטות דמה שכתב דמכאן נזהרין באשכנז וצרפת לאכול דג ובשר זה אחר זה בלא קינוח היינו דוקא כשלא נתבשלו בתנור אחד בפעם אחת ואפ"ה היו נזהרין לעשות קינוח בינתים משום דחמירא סכנתא מאיסורא ואין דבר זה צריך חזוק לפי שהמנהג הזה עדיין פשוט באשכנז וצרפת לעשות קינוח בינתים כשנתבשלו דגים ובשר על גבי כירה שאין בו משום ריחא מלתא אבל אם נתבשלו בתנור אחד בפעם אחת משמע מדברי הגהות מרדכי שהבאתי שאז הדגים אסורין לאכלן לגמרי אפילו במלחא כמר בר רב אשי כמו שפירשתי לעיל לדברי הטור והכלבו שכתבו ג"כ מנהג זה בשם הרא"ש ומהר"ם ז"ל דהכל מרועה אחד נתנו וחד טעמא הוא על כן אני על משמרתי אעמוד להחזיק בפסקי הלכה למעשה: נאם יששכר בער בן לא"א ישראל ליזר פרנס ז"ל איילנבורג.