ולולא דמסתפינא מרבוותא הו"א דהא דאמרה הגמרא ואי עבדינהו כעין תורא שרי היינו כעין העין בצירי ולא בפתח ותורא היינו כמו דאיכא עליה תוריתא דנהמא בגמרא פרק כיצד מברכין ובסוף גמרא דפרק אלו מנחות והתי"ו נבלעת ואל תתמה על זה כי מצינו כהנה רבות בגמרא שהבליעו בהרבה מלות האותיות והכוונה בזה דאם עשה סימן למעלה על הפת מאותו מין כפי מה שהוא אם הוא של בשר ושם עליו קצת בשר ואם הוא של חלב ושם עליו קצת גבינה דהוי כעין תורא אז שרי אפי' לעשות פת מרובה ואינו משנה צורתו כלל משאר פת מאחר שמונח עליו למעלה בשר או גבינה אין לך היכר גדול מזה כדאיתא בכריתות פרק דם שחיטה גבי דם דגים אם ניכר שהוא מדגים כגון שיש בו קשקשים מותר אפילו אם קבצו בכלי ע"ש. ואף אם לא היה כך פירוש ההלכה מ"מ הדין הוא אמת כן נ"ל:
באר שבע · חלק ל״ב סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.