אמנם אני יגעתי ומצאתי לה הכרע מן הגמרא בפרקא קמא דיומא אמר רב גידל אמר רב אכסנאי לא יישן בטליתו של בעל הבית רב כי מקלע לדרשיש מכריז מאן הויא ליומא רב נחמן כד מקלע לשכנציב מכריז מאן הויא ליומא והתניא ראב"י אומר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת כו' אמרי רבנן קלא אית להו כו' והא ודאי דלשון מקלע לדרשיש משמע שלא היה בעל בית קבוע שם רק אכסנאי והשתא קשה היאך היה רשאי לשמש מטתו שם והלא אכסנאי אסור בתשמיש המטה כדאיתא בפרק אע"פ אלא על כרחך צריך לומר דכיון שהיה לרב בית מיוחד והיה ישן בטלית של עצמו נחשב כבעל הבית ומותר בתשמיש המטה.
באר שבע · חלק כ״ו סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.