על כן נראה בעיני שרוח אחרת היתה עם הסמ"ג שגם הוא סבר כדעת הסמ"ק שהע"א נאמן במל"ת לחוד אפילו אם אין ישראל יוצא ונכנס ושיעור דברי הסמ"ג כך הם אם ע"א או עבד שם בשר בקדרה אע"פ שכתב רבינו האי גאון שאין סומכין על דבריו של ע"א לא תימא דגם כאן אין סומכין על דברי ע"א דהא ליתא אלא אף רבינו האי מודה כאן שיש לסמוך על דבריו כשהוא מל"ת וטעמא דמילתא שיש לסמוך הכא טפי אע"א מל"ת מבעלמא היינו משום דחזקתן שהן מדיחין משום דקפדי אנקיותא וכדכתב הסמ"ג בסוף דבריו.
באר שבע · חלק כ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.