אמנם יותר נכון בעיני ליישב שהטור פירש דמה שכתב הרא"ש בתחלת דבריו דמשמע שמותר לתת בשר חי לתוך כלי ראשון כן היה משמע ליה מתחלה אבל לא קאי כן לפי האמת והמסקנא ופירוש זה מוכרח מיניה וביה מדכתב הרא"ש בחתימת דבריו ואפילו נמלח מחדש נהי דבשר אינו מתבשל הלחלוחית והמלח והדם שבתוכו מתבשל כו' וכל איש מעיין ישפוט פשטא דלישנא שבתוכו שר"ל בתוך הבשר והיינו שחום רתיחת כלי ראשון שולט בבשר להוציא ממנו הדם והלחלוחית הקרוש בתוך הבשר בפנים עד שנמס וזב לחוץ ומתבשל בכלי ומה"ט כתב הטור בסימן הנזכר לחלוחית שבו מתבשל ולא כתב לחלוחית שעליו משמע אפילו אין לחלוחית עליו מ"מ יש כח לחום רתיחת כלי ראשון לכנוס בתוך הבשר בפנים לבשל הלחלוחית שבו וא"כ על כרחך צריך אתה לומר שהרא"ש חזר מדין הראשון דהא כל שכן הוא דכי לא נמלח כלל איכא יותר לחלוחית ודם בתוכו ומתבשל.
באר שבע · חלק כ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.