באר שבע · חלק כ״ג סימן כ״ח

ודבר ברור הוא דמה שכתב כדאמרינן לעיל כוונתו היתה על מה שהביא שם לעיל מזה המשנה דפרק חבית דקתני וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן וקוליס האספנין מפני שהדחתן היא גמר מלאכתן ופרש"י והר"ן ור"ע מברטנורה חוץ מן המליח הישן דג מליח של שנה שעברה וא"צ אלא בישול מעט והדחתו הוה בישול ע"כ, ומכאן הביא הרא"ש ראיה לדבריו דמליח ישן א"צ בישול רב וממהר להתבשל ומשום שהרגיש הרא"ש דאינה ראיה מוכרחת מפני שאפשר לומר דשמא דוקא גבי דג מליח ישן אמרינן דממהר להתבשל מפני שבשר דג בעצמו הוא רך ואפי' אם אינו מליח ישן בקל הוא מתבשל לאפוקי בשרא דתורא שהוא קשה מאד אינו ממהר להתבשל אפילו כשהוא מליח ישן ולכן לא חילקו החכמים ואמרו סתם בשרא דתורא לא בשלה כו' לפיכך לא כתב הרא"ש בפשיטות דאסור אלא כמסתפק דהא כתב ומיהו אי מליח ישן הוא אפשר דאסור מדכתב אפשר משמע דלא ברירא אלא ספוקי מספקא ליה ולפי שראה הרב ז"ל שכל היסוד אשר בנו עליו הרא"ש והתוספות בנינם מה שחדשו מסברת לבם שאם הוא מליח ישן דממהר להתבשל הוא ממה דתנן שדג המליח הישן ממהר להתבשל וא"כ מאחר שאפילו דג המליח הישן אינו נקרא מליח ישן דממהר להתבשל אלא אם הוא ישן של שנה שעברה כדפרש"י בהדיא והר"ן ור"ע מברטנורה ז"ל ובודאי לא כפי ההזדמן ובמקרה פירשו כן א"כ מכ"ש דבשרא דתורא לא נקרא מליח ישן דממהר להתבשל לאוסרו אפילו אם נתנוהו בכלי ראשון לאחר שהעבירוהו מעל האור אא"כ נתיישן במליחתו שנה תמימה או לפחות חצי שנה ויותר אבל בפחות מכן אינו נקרא מליח ישן דממהר להתבשל דהא לא ברירא ליה להרא"ש לדמותו לדג מליח ישן מטעם שכתבתי וכיון שכן הוכרח הרב ז"ל לפרש מה שפירש דאין כאן לחלוחי' ולא דם בבשר עד שיתבשל כו' דהא עינינו רואות דחתיכות שנמלחו לפני זמן מרובה כל כך כמו חצי שנה ויותר מתייבשות לגמרי עד שלא נשאר עליהן שום לחלוחית ודם ועדיין נשאר לדקדק בדברי הרא"ש מרא דשמעתא שהבאתי שכתב הלחלוחית והמלח והדם שבתוכו מתבשל וזהו דבר תמוה מה שכתב והמלח דהא כבר פסק הרא"ש כלישנא בתרא בפרק כירה שמותר לתת מלח בכלי ראשון שהעבירוהו מעל האור לפי שאינו מתבשל בו ונראה שהרב ז"ל והטור נזהרו מזה ולפיכך כתבו לחלוחית הדם שבתוכו מתבשל ולא הזכירו המלח והוא מהטעם שכתבתי.