באר שבע · חלק כ״ג סימן ב׳

לכאורה היה נראה בעיני שהרב ז"ל הפליג דברי התוספות והרא"ש לדעת אחרת אשר לא עלה מעולם על דעתם ולא על מחשבתם כי עיני כל רואה תראינה כמה יש מהדוחק גדול לומר כי מה שאמרו התוספות והרא"ש במלוח ישן דממהר להתבשל מיירי בכלי חולבת חדא שהרי הסוגיא בגמרא דפרק כירה שכתבו התוספות והרא"ש דבריהם עליה איירי מענין איסור והיתר בישול שבת ואיך יעלה על הדעת שהם כתבו דבריהם לענין איסור והיתר החתיכה בשר משום בישול בשר בחלב שלא כדברי הסוגיא וכבר מצינו לבעל הטורים שנזהר מזה ולפיכך כתב בספר הרמזים קיצור פסקי הרא"ש דין זה של מלוח ישן דממהר להתבשל לענין איסור והיתר בישול שבת וכבר ידוע שבעל הטורים לא בא בספר הרמזים לכתוב סברת עצמו אלא לסדר בקיצור דברי הרא"ש ז"ל וגם בטור א"ח סימן שי"ח כתב דין זה לענין איסור והיתר בישול שבת וכבר נודע דרכו של בעל הטורים שסתם דבריו הם נובעים מבאר הרא"ש ז"ל ואע"ג דלכאורה משמע שהטור פסק בזה שלא כדעת אביו הרא"ש ז"ל שהרי הרא"ש ז"ל כתב וז"ל ומשמע דבשרא דתורא לא בשלה בכלי ראשון ומותר לתת בשר חי לתוך כלי ראשון שהעבירוהו מעל האור ומיהו אי מליח ישן הוא אפשר דאסור דממהר להתבשל כדאמרינן לעיל ואפילו נמלח מחדש כו' ע"כ.