והשתא אפשר ליישב דברי הרב מהר"א שטיין ז"ל הא דכתב ובאיסורא אין שייך להתיר דבר אסור מחמת מנהג היינו דוקא דבר האסור מן התורה אלא דא"כ הוה ליה לפרש ותמיה אני טובא עליו למה לא הזכיר מה שכתב הרב הנמוקי בשם הריטב"א ז"ל בישוב קושיא זו בפרק מי שמת בשמעתין דשושבינות ואולי אשתמיטתיה וז"ל אמר המחבר הא דקיי"ל מנהג מבטל הלכה כתבו שהנכון שכל מנהג שהוא בתנאי בני העיר מבטל הלכה גמורה ככל תנאי שבממון שהוא קיים אבל מנהג שהוא סתם אינו מבטל דין גמור אלא בדבר שהוא רופף ואין דינו מחוור יפה הריטב"א ז"ל עכ"ל הרב הנמוקי והוא נלמד מדברי הרמב"ן ז"ל שכתב בחדושיו בפרק מי שמת דף קמ"ד וז"ל יש מפרשים מקום שנהגו דקתני בכולא שמעתא סתמא במקום שנהגו קאמר דאי איכא מנהג פשיטא דבתר מנהגא אזלינן ואיכא דאמרי כי אמרינן מנהג מילתא היא כגון שהתנו עליו בני העיר או ז' טובי העיר במעמדן אבל שאר מנהגים לא מבטלינן בהו הלכה אלא בהלכה רופפת והלכתא כי האי לישנא בתרא עכ"ל הרמב"ן ז"ל והביאו הרב ריב"ש בתשובה סימן שמ"ה ופירש דבריו וז"ל שאם נהגו על דרך משל שהמלוה את חבירו בעדים לא יהיה נאמן לומר פרעתי או ששומר חנם יהיה חייב כשואל אין מנהגם כלום לבטל הלכה ברורה אא"כ התנו עליו אבל בעניני הקניות וכן בשכירות הפועלים ודומה לזה כל שנהגו בין הסוחרים בקנית הסחורה ואין חוזרים בהם וכן הפועלים בשכירותם הולכים אחר מנהגם אפילו בסתם מנהג ומבטל הלכה המצריכה קנין או משיכה וכן בעניני הנדוניות והתנאים הרגילים בה הולכים אחר המנהג אפילו לא התנו עליו בני העיר עכ"ל הריב"ש ז"ל הרי הקושיא ראשונה מתורץ בישוב מרווח ומוסכם מפי קמאי ובתראי ז"ל ובישוב קושיא שנית ששאלת כבר כתב בזה הרב מהרי"ק ז"ל בשורש ק"ב וז"ל ופשיטא דאין לומר דהא דאמר בירושלמי מנהג מבטל הלכה דהיינו דוקא לענין ממון דאמתניתין דהשוכר את הפועלים קאי שהרי כתב המרדכי ז"ל וכתב בא"ז כגון שהוא מנהג קבוע על פי ותיקין וכו' ש"מ אפילו לענין איסור איתמר דמבטל הלכה דאי דוקא לענין ממונא אזלינן בתר מנהגא היכי מצי למימר דוקא כמנהג ותיקין חכמי המקום הא לענין ממון אזלינן בתר מנהגא אפילו מנהג חמרים וספנים כדאיתא בהדיא בפרק הגוזל בתרא דאע"ג דדין תורה לחשוב לפי ממון ולפי משוי מ"מ מנהג חמרים וספנים מבטל הלכה ואיך אמר א"ז דוקא מנהג ותיקין מבטל הלכה ועוד דאי אפילו לענין ממון בעינן שיהיה מנהג ותיקין קודם שיבטל הלכה א"כ מאי פריך בפרק הפועלים אריש לקיש דאמר פועל בכניסתו משלו כו' ונחזי היכי נהוג והוצרך לדחוק ולהעמידה בעיר חדשה ובלקיטאי נוקמא אפילו בעיר ישנה ובדלא לקוטאי וכגון שאין שם מנהג ותיקין אלא ודאי פשיטא דלא עלה על לב שום פוסק לומר דלענין ממון יצטרך מנהג ותיקין ולענין איסורא הוא דאמר דבעינן מנהג ותיקין עכ"ל.
באר שבע · חלק כ״ב סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
