אמנם לולא דמסתפינא מחבראי הייתי אומר שלא יצאו דברים אלו מפיו אלא איזה תלמיד טועה כתב כן בשמו מכמה טעמים ברורים שאין להרהר אחריהם חדא שהרי הירושלמי קאי בודאי אממון מדאמר זאת אומרת אמתניתין דהשוכר את הפועלים וכיון שהא"ז כתב דבריו בלשון פירוש על דברי הירושלמי איך יתכן לומר שהא"ז מיירי בענין איסור לחוד ולא בדין ממון כלל שלא כדברי הירושלמי שעשה הא"ז פירוש עליו ועוד שהרי הרב מהרי"ק ז"ל בעצמו כתב בסוף שורש קס"א על דברי המרדכי וא"ז וז"ל ומדכתבו גבי משנתנו דהשוכר את הפועלים וגם מדהביא ראיה מההיא דריש ב"ב וכו' משמע דהוא הדין בכהאי גוונא עכ"ל.
באר שבע · חלק כ״ב סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.