באר שבע · חלק כ״א סימן ב׳

ואני שמעתי ולא אבין היאך כתב ומנהג יפה הוא דהא בריש פ"ק דברכות תנן אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל ומכאן כתבו הפוסקים ומכללם הטור א"ח בשם רב עמרם מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרות ק"ש מעומד לא יאות עביד ונקרא עבריינא וצריך לגעור בו שמצותה אף מיושב ואם כן הכא נמי היה ראוי לגעור בהן ולמחות בידן כיון שנוהגות כדברי רבי אלעזר דשמותי הוא דהיינו כדברי בית שמאי וכי האי גוונא כתב הרב מהר"ש לוריא ז"ל בתשובה סימן נ"ד על מה שנוהגות הנשים שלא לאכול בשר באותן ג' שבועות שבין המצרים ומוסיפין עוד עד שבת נחמו דאפילו התרה לא צריך ואדרבה לא יאות עבדי ויש למחות בידם מדפסק רבא בהדיא דהלכה כרבי מאיר דלאחר התענית מותר מיד ודלא כרשב"ג דאסר כל השבת והביא ראיה מעובדא דרבי טרפון ושמא יש לומר דלא אמרו לרבי טרפון כדאי היית לחוב בעצמך כו' אלא מפני שמסר נפשו לעשות הלכה למעשה כדברי בית שמאי ולעבור על דברי בית הלל כדפירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה וז"ל סכנתי בעצמי שמתי נפשי בכפי לפי שהוא ירד מעל בהמתו וישב לארץ והטה ועל דעת בית הלל היה יכול לקרות ק"ש והוא הולך רוכב על בהמתו כו' ונ"ל הא דפירש שמתי נפשי בכפי כו' מפני דלשון וסכנתי בעצמי דייק כן שהוא בעצמו הכניס עצמו לסכנה זו דאל"כ הוה ליה לומר ונסכנתי מפני הלסטים אבל אכתי קשה דהא אמרינן בירושלמי פ"ק דשבת כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט וא"כ היאך כתב ומנהג יפה הוא וכבר נזהרו מזה התוס' שכתבו דבחנם נהגו הנשים להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהא מהובהבת דהא אין הלכה כרבי אליעזר דשמותי הוא ועוד כו' ושמא יש לומר דלא אמרו בירושלמי כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אלא כשעושה אותו בדרך חומרא אבל הכא אפשר לומר שאין הנשים מכוונות לעשות אותו בדרך חומרא למיחש דילמא אתי לאטויי כשלא יהיה מהובהבת כדחייש רבי אליעזר אלא להנאתם ולטובתם עושים כן דאיכא טפי שלום בית כשהנר דולק יפה ואף בחול היו עושים כך וכי האי גונא ממש כתב בספר התרומה לענין שרטוט תפילין דלא נקרא הדיוט מי שמשרטט אע"פ שמן הדין א"צ שרטוט כיון שעושה השרטוטין כדי לכתוב ביושר ולא משום חומרא.