באר שבע · חלק כ׳ סימן ו׳

וקודם כל דבר צריך ליישב קושיא גדולה אחרת בדברי הרא"ש לא ראיתי מי ששת לבו עליה מפני שקושיא זו האחרונה מתרצת קושיא הראשונה שהקשה בעל המאור ז"ל על הרי"ף ועוד קושיא אחרת על הרי"ף גופיה כמו שאפרש בסמוך והילך לשון הרא"ש אחר שכתב דברי הרי"ף ככתבו וכלשונו כמנהגו הוסיף לבאר וז"ל ורבינו נסים גאון ז"ל פסק דאין הלכה כרב והביא ראיה מהא דתנן בפ"ב דחולין הרוצה לנקר חצירו עושה מקום חוץ לגומא ושותת ויורד לגומא ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את המינין ולאו ראיה היא דלאו אולמיה דהך ברייתא כו' ואין ראיה נמי מהא דתניא בפרק אע"פ נחום איש גליא אמר צנור שעלו בו קשקשים ממעכו בצנעה ברגלו ואינו חושש ופסיק התם הלכתא כנחום דשאני התם דליכא חשדא דאיסורא דאורייתא משום שרואין אותו שעושה כלאחר יד כו' ע"כ.