וגם על תחילת דבריו יש לפקפק טובא שכתב תדע שלא התירו בשום איסורא דרבנן לבטלו ברוב אלא התם כו' אמת הוא שהר"ן כתב כן בפ"ק דביצה גבי עצים שנשרו מן הדקל בי"ט וז"ל אבל איסורא דרבנן מבטלי ליה פירוש לאו בכל איסורי דרבנן אלא בדרבנן כי הא קאמר שאינו אלא טלטול בעלמא ומיקלא קלי איסורא אמסקנא סמיך ומיהו בבכורות אמרינן דתרומת ח"ל מבטלה ברוב והיינו לומר שמותר לערב ולבטל אותה לכתחילה אפילו חד בתרי דהא בהדיא אמרינן התם דרמו חדא דתרומה בתרתי דחולין ומיהו דוקא בכי הא שאין לה עקר בדאורייתא כלל דבחוצה לארץ ליכא מידי שיהא חייב בתרומה דבר תורה וקילא טפי שאינה נוהגת בכל בחוצה לארץ וכדמוכח בהאי פרקא בגמרא אבל בשאר איסורין דרבנן אין לנו עכ"ל.
באר שבע · חלק י״ט סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.