והקשה אלי יותר מזה הוא מה שהשוה בישוליהן לפתן שאין איסור שלהן שוה בכל מקום ולפיכך בטל חד מתרי וזה דבר שאסור לשמעו וכ"ש להאמינו שהרי כבר הכריחו התוס' בכמה דוכתי וסה"ת וסמ"ג ושאר פוסקים המפורסמים דאע"ג שהותרה גזירה דפתן מ"מ גזירת בישוליהן לא הותרה בכללה ובו לא נהגו היתר בשום מקום חלילה דשתי גזירות הוו דגזירות איסור פתם היה אחד מי"ח דברים שגזרו תלמידי שמאי והלל וגזירת בישולי ע"א קדמה זמן רב ופשט איסורו בכל ישראל עד שרצה מ"ד בגמרא להביא מן הפסוק דבישוליהן אסור מן התורה ומסיק דקרא אסמכתא בעלמא הוא ע"ש.
באר שבע · חלק י״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.