באר שבע · חלק י״ט סימן י׳

וכמדומה לי דאשתמיטתיה לבית יוסף מה שכתב הר"ן זה הטעם עצמו שהוא כתב דאל"כ אי אפשר דהוה שתיק מיניה מלסתייע מיניה אמנם רוב הפוסקים המפורסמים פסקו דמותר לבטל איסור דרבנן לכתחילה בשנתערב מעצמו כמו שכתב הרשב"א בת"ה הארוך וז"ל ומיהו באיסורין שעיקרן מדרבנן בבישולי ע"א וכיוצא בה אם נפלה לפחות מס' מרבה עליה לכתחילה ומבטלה דגרסינן בפרק קמא די"ט עצים שנשרו מן הדקל וכו' והא קא מבטל איסור לכתחלה וכו' ומשני ה"מ בדאורייתא אבל בדרבנן מבטלין ודוקא בשנפל האיסור לתוך ההיתר ואין בהיתר כדי לבטלו כי ההיא דעצים שנפלו לתוך התנור אבל ליטול איסור דרבנן ולערבו תוך היתר מרובה כדי לבטלו לא ואפילו להוסיף על ההיתר כדי לבטלו לא אמרו אלא באיסורין שעיקרן של דבריהם בלבד וכמו שאמרנו ויש מי שאומר דאיסורין דרבנן שאין להם עיקר מדאורייתא כבשולי ע"א וגבינתם שאין להם עיקר מדאורייתא אלא משום גזירה בלבד ותרומת חוצה לארץ וחלת חוצה לארץ מערבין אותה לכתחלה בידים בתוך רוב של היתר ואוכלין אותם ויש לו קצת על מה שיסמוך מדאמרינן בפרק עד כמה תרומת חוצה לארץ מבטלה ברוב ויש מי שאומר שאין מקילין כן לבטל איסור לכתחלה אפילו באיסורין של דבריהם שאין להם עיקר בדאורייתא ובתרומת חוצה לארץ הוא שהקלו יותר משאר איסורין וכן כתב הרמב"ן ורבינו שמשון כתב בפרק ב' דחלה שאפילו לבטלה ברוב לא אמרו אלא לכהן טמא אבל להתירה לזרים לא נמצאו ג' דינין בביטול האיסורין האחד איסור תורה אפילו שיעורו דרבנן אע"פ שנפל לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו ואצ"ל שאין מערבין אותו בידים כדי לבטלו עבר ובטל או שרבה עליו אם בשוגג מותר ואם במזיד אסור למי שנתבטל בעבורו איסור של דבריהם שיש עיקר בדאורייתא אין מערבין אותו בידים כדי לבטלו ואם עשה כן מזיד אסור אבל אם נפל מעצמו ואין בהיתר כדי לבטלו מרבה עליו ומבטלו איסור של דבריהם שאין לו עיקר בדאורייתא כתרומה וחלת חוצה לארץ מערבין ומבטלין אותה ברוב לכתחלה וי"א שלא אמרו כן אלא בתרומת וחלת חוצה לארץ אבל לא בשאר האיסורים ויש לחוש לדבריהם עכ"ל.