באר שבע · חלק י״ז סימן ו׳

ואין להקשות לדברי דהא מותר לבשל בחלב בהמה טמאה ולא חששו למראית העין מפני שיש לדחות ולומר דלעולם אימא לך דאיכא למיחש משום מראית העין אפילו בדבר שאינו אסור כלל מן התורה והא דלא חששו למראית העין גבי בישול בחלב בהמה טמאה טעמא רבה איכא במילתא והוא משום דלא חששו בשום מקום למראית העין בדבר שאינו שכיח כלל כגון לבשל בחלב בהמה טמאה שהרי אין אדם רגיל לבשל רק כדי שיאכל אותו בישול והחלב בהמה טמאה כבר אסור ועומד מן התורה ובשביל שלא יקרה כן פעם אחת בכמה מאות שנה שיבשל ישראל בחלב בהמה טמאה משום הכי לא אסרו אותו משום מראית עין ובהכרח צריך אתה לומר כן דאל"כ קשה קושיא חזקה אמאי לא גזרו בישול בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה אטו זה המבשל עצמו שמא יבא אח"כ לבשל נמי בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה שאסור מן התורה אע"פ שאינו רוצה לאכול כשם שגזרו על האכילה ואסרו באכילה כל בשר בחלב אפילו של חיה ועוף משום שחששו אם אתה מתיר לו לאכול בשר חיה ועוף בחלב יבא אח"כ לאכול נמי בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה שאסור מן התורה שהרי התורה אסר' הבישול בלא אכילה כמו האכילה בלא בישול וא"כ היה מן הצורך לעשות סייג לבישול כמו לאכילה ובמה שכתבתי נסתלקה קושיא זו לפי שלא גזרו רבנן גזירה בשום מקום אלא דוקא בדבר השכיח ולא בדבר שאינו שכיח כדאיתא בכמה דוכתי ולכן לא גזרו אלא על האכילה בלבד ולא על בישול בלא אכילה ואפילו לדעת הפוסקים דס"ל דחיה ועוף לא אסרו רבנן באכילה בלבד אלא גם בבישול ופירשו דהא דקתני המשנה כל הבשר אסור לבשל היינו כפשוטו לבשל ממש בקדירה לפי שגזרו על בישול חיה ועוף בלא אכילה כמו שאסרה התורה לבשל בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אין להקשות דמאי שנא שלא גזרו על בישול בחלב בהמה טמאה די"ל דשאני התם שיש אחד מהם כבר אסור באכילה ואין לחוש שמא יאכלם אבל בחיה ועוף בחלב שכל אחד בפני עצמו מותר גזרו על הבישול שמא יבא לידי איסור אכילה כשם שגזרו באיסור העלאה על השלחן כמו שפירש בהדיא המגיד משנה בפ"ט מהמ"א ע"ש.