ונראה לי דהכי פירושו דרבי אבין קאי על הא דגרסינן שם בירושלמי בת שלשה שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו ב"ד לעברו ובא עליה אינו בסקילה וכדי שלא ישאל השואל היאך אפשר שתהיה חזרת בתולים שהוא דבר טבעי בה תלוי בעבורו של חדש על פי ב"ד הלכך בא רבי אבין ואמר אל תתמה כי השם ית' מאחר וממהר חזרת הבתולים לפי מה שהב"ד קובעין השנים בעיבורם וזהו דכתיב לאל גומר עלי פירוש גומר ומסכים לב"ד של מטה בעיבורם ומחדש הטבע כפי רצונם ואם עיברו השנה בתוליה חוזרין. זהו מה שהשיגה דעתי הקצרה בפירוש זה הלשון:
באר שבע · חלק י״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.