באר שבע · חלק א׳ סימן כ״ה

ויען שמגלגלין זכות ע"י זכאי כמוך שזיכה אותי לברר וללבן אמרות ה' אמרות טהורות דברי בעלי התוס' ערוכות בכל ושמורות על כן אינני רוצה לאבד ממך מרגניתא דאשכחנא תותי חספא בפירוש סוגית הלכה זו שלא קדמני אדם וקודם כל אעיר קושיא אחת חזקה שקשה עלי על מה שתירצו התוספות דלאביי מתני' קשיתיה דתנן כתובה ואין עמה גט אלמא במקום שכותבין כתובה עסקינן דאין סברא להעמיד שכן אירע שכתב לה בעבור אהבתה כו' שהרי אביי מעיקרא בודאי הוה ס"ד דאין כותבין שובר ויכול להיות דאפילו בתר דהדר ליה והודה לרבי יוחנן ס"ל דאין כותבין שובר כמו שכתבו התוס' לחד שנויא בפרק הכותב א"כ יקשה על אביי היאך עלה על דעתו דאין כותבין שובר והלא הסיפא דמתני' קתני והוא אומר אבד שוברי ש"מ דכותבין שובר אלא מאי אית לך למימר דאביי יעמיד שכן אירע שנכתב שובר לפנים משורת הדין והתוס' גופייהו כתבו כן בהדיא בפרק הכותב דלהכי לא הוי מצי למידק הגמרא ש"מ דכותבין שובר מהסיפא דדילמא לא הזקיקוהו לפרוע ע"י שובר אלא ההוא לפנים משורת הדין עבד א"כ אם אביי יעמיד הסיפא דקתני והוא אומר אבד שוברי שכן אירע שנכתב שובר לפנים משורת הדין אע"ג דמסתמא אינו מגרש אותה כי אם מתוך שנאה כ"ש שיש לומר דאביי יעמיד הסיפא דקתני הוציאה כתובה כו' שכן אירע שכתב לה כתובה לפנים משורת הדין בעבור אהבתה שהרי יש חיבת חופה חיבת ביאה ובהלכה גופא קשה לי טובא חדא מעיקרא כדהוה ס"ד אביי דמתני' איירי במקום שאין כותבין כתובה דוקא הוי מצי לפרש דמתני' איירי כשחייב מודה וקמל"ן דבמקום דלא אפשר כותבין שובר וגובה א"נ משום סיפא נקט לה ולא הוי צריך למיהדר ביה כלל ומיהו בהא אפשר לדחוק וליישב שנראה לאביי דוחק להעמיד הרישא כשחייב מודה והסיפא כשאין חייב מודה אבל אכתי קשה נהי דלאביי מתניתין קשיתיה דאיירי אף במקום שכותבין כתובה מדתנן כתובה ואין עמה גט אלמא במקום שכותבין כתובה עסקינן כמ"ש התוספות אכתי קשה למה הודה לרבי יוחנן דאמר הטוען כו' לא אמר כלום וכותבין שובר לוקמה המתני' דאיירי שיש עדים שנשרפה כתובתה שעה אחת קודם גירושין וא"כ מאי מרגניתא הלא אין ראיה ואפילו זכר לדבר ליכא לרבי יוחנן ונתחזק אצלי הקושיא הזאת כאשר ראיתי מ"ש התוספות בפרק הכותב וז"ל וא"ת והא בפרק גט פשוט משמע דסבר אביי שאין כותבין שובר וא"כ אמאי גובה כתובתה והא יכול לבא לידי הפסד כו' וי"ל דלאביי יעמוד כגון שיש עדים שנשרפה הכתובה ולהכי גביא שפיר בעדי הגט גרידא ואע"פ שהגט נשאר בידה היינו לא אפשר וכתבינן שובר דמצי אמרה בעינא לאינסובא ביה ולית ליה לאביי דקרעינן ליה וכתבינן אגביה כו' ע"כ.