והטענה הג' שכתב שיש לאברהם דודי וכיון שכבר נפטר באותה שעה נמצא שאותו אברהם לא היה לו כלום גם זה אינו פוסל השטר שבלשון בני אדם נכסיו של מת על שמו נקראים כ"ז שלא באו עדיין ליד היורש ועוד שאם אתה אומר כן נמצאת פוסל כל השטר לגמרי וכתב הרא"ש בתשובה דלא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה אלא היכא דאין השטר נפסד לגמרי אבל היכא שהוא נפסד לגמרי לא ואדרבא מצינו היכא דלפי משמעות השטר נראה שהוא פסול אנו משנים אותו ממש מעותו כדי להכשיר דתניא שטר שזמנו כתוב בשבת כו' אלמא תולין מספיקא להכשיר עכ"ל וזה סתירה גם לטענה השנית וק"ל כלל דברי כיון שרושם הכתב הראשון ניכר לא נפסל השטר מפני הזיוף וגובה בו חצי מה שקבל מאותה ירושה אבל לגבות חצי מכל העזבון דבר פשוט הוא שכיון שניכר הזיוף שאינו גובה ואף על פי שכתוב בשטר אחר הזיוף כל חזוקי סופר ילך ויחסין ויורש ויתן אין זה מועיל לזכותו יותר ממה שהיה כתו' בתחלה בשטר וזה דבר ברור נאם הצעיר יוסף קארו
אבקת רוכל · חלק צ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
