אבקת רוכל · חלק פ״ד סימן ו׳

ועוד יש הוכחא אחרת שהייתה חולה והדברים נכרים שעל עסקי ירושה היו באים ומה גם שאמרה יש לי קרוב גואל דמשמע יותר בבירור דמצד האב קאמרה דעליו יצדק שם גואל והו"ל כאלו אמר קרוב מצד האב בפי' ואע"ג דיש מקום חששא דלא אמרה גואל בפי' כי לא בלשון הקדש דברה מ"מ מן הסתם אמרה כן או קרוב לו בלשון לעז ומה גם שהם העדים שאלוה בתחלה והיא השיבה על דבריהם ובפרט בהיות כאן הוכחא אחרת שהיא הוכחת שם המשפחה כדאמרן ולאחר יותר קרוב ליכא למיחש שהרי אמרה אחר כך אין לי בכל העולם קרוב אחר יותר ממנו ואם ירצה המערער עדיין לערער בדבר ממ"ש הריב"ש בתשובת מ"ז וז"ל עדיין יש לספק בנדון זה כי אפשר לומר שהמשנה וגם הר"מ לא דברו אלא במי שאומר עליו שהוא קרובו בעת שהוא ראוי ליורשו כגון שהוא אחי אביו ובעת דברו אין לו קרוב יותר ממנו שאז הוא כאלו אמר עליו שהוא ראוי ליורשו אבל בנפתלי זה שאמר על ראובן זה שהוא קרובו בעת שהיו לו בנים ראויים לירש או קרובים אחרים קודמים לו בירושה אפשר שלא הייתה כוונתו על דעת שירשנו ומילי דכדי נינהו כו' בקושטא ידענא דלאה זו מעולם לא היו לה יורשים אחרים נכרים בעת שדברה את דבריה אלה ומעתה אף אם יהיו דברי הריב"ש מוכרחים אין מהם ערעור לנ"ד כ"ש דק"ל עלייהו טובא מלישנא דמתני' דקתני זה בני נאמן ואיך יעלה בדעת שיאמר אדם על מי שאינו בנו שהוא בנו ולקרבו אצלו כאב את בן ירצה ונימא דמילי דכדי נינהו דבשלמא אי הוה תני בשאר קרובים שהם קצת רחוקים היה מקום לעלות בדעת סברתו ז"ל האמנם מתני' בבן קתני ומינה ילפינן שאר יורשים זאת ועוד דפריך בגמרא ליורשו פשיטא ואצטריך לשנויי לפטור את אשתו מן היבום אצטריכ' ליה ואי איכא חילוק בבנו דלא מהני ליורשו מאי קשיתיה פשיטא ולפיכך נ"ל שאין הדברים מוכרחים וגם הוא ז"ל בדרך אפשר אמרן ורפיא בידיה בגמר דבריו וכמו שנראה מתשובתו בבירור ומעתה נראה לי שראובן זה יש לו זכות בנכסי לאה והוא היורש הקודם ליורשה בלי ספק זהו מה שהעלה מצודתי בנדון זה להלכה ולמעשה ונראה לי פשוט וברור ולא צריכא אום בה הצעיר החותם על הדין ועל האמת. אלישע גאליקו רואה אני דברי פי חכם טובים ונכוחי' למוצאי דעת