ואם נדין אותם כדיננו גם התנאים אלו יהיו קיימים מפני שהם כותבי' תנאים אלו בערכאותיה' ותנאי זה הנשאל עליו הוי מתנה לאשה שתקח חצי הנכסים אחרי מות בעלה אפילו שלא תהיה נדונייתא רביע וחצי ושטרי מתנה העשויים בעש"ג כשרים כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא ואפילו שטרי מתנה נמי כשרים והרמב"ם ז"ל פסק כלישנא בתרא ולדידיה שטרי מתנה פסולין וכתב הרב בעל מגיד משנה אבל שיטה אחרת יש לבעל העיטור והרמב"ן והרשב"א ז"ל שכל השטרות כשרים אפילו שטרי מתנה משום דקי"ל כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא והריב"ש ז"ל בתשובת תצ"ג כתב שכתבו הרמב"ן והרשב"א וכל האחרונים דתירוצא בתרא לא פליג אדשמואל דודאי הלכתא כוותיה דדינא דמלכותא דינא וכתב בסוף התשו' שהסכימו האחרוני' ז"ל להכשי' כל שטרי ממון העולים בעש"ג ועליה' אנו סומכין ע"כ ובחשן המשפט סי' ס"ה הביא דברי הרא"ש אביו ז"ל שאם המלך הנהיג שלא יעשה שום שטר אלא בפני הערכאות אז היו כל השטרות הנעשים בערכאות כשרים אפי' שטרי מתנות והודאות משום דינא דמלכותא אבל כיון דליכ' האידנא דינא כו':
אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.