ראשונה שואלת אם היה כח ורשות לראובן בעלה הנז' לתת לאחיו שמעון הנז' חצי כל הנכסים בכלל מאחר שזכתה היא בחצי כל נכסי עזבון ראובן בעלה הנז' כמו שנז' ושרה בתה בת ראובן בעלה הנ"ל בשני השלישים המוחלטים לשרה בתו מהחצי האחר שלא מדינא דמלכותא ומנהיגיו וגם מכח התנאי שנתחייב לה בשעת הנישואין אשר נעשו בערכאותיהם שחצי נכסיו יהיו של אשתו חנה הנז' כנז' בשעת פטירתו ושני שלישים מהחצי שלו של שרה בתו וגם מה שנתן הוא בטל מדינא דמלכותא כי כן דבר המלך ודתו במקומות ההם לבלתי היות יכולת ורשות לשום אדם לתת מנכסיו לאחרים אם יש לו בנים ובנות ואחרי שזוכה אשתו בחצי נכסיו ובשני השלישים מהחצי שלו זוכה בהם בתו ודוקא שליש האחרון הוא שלו לעשות בו כרצונו וחפצו וראובן בעלה נתן חצי כל הנכסים בכלל לאחיו שמעון שהיה בפראנסיש ומן החצי האחר השליש הא' אמר שמניח אותו לאשתו חנה הנז' כנזכר וא"כ מאחר שלא היה לו כח ורשות לתת מתנה לשום אדם לא ממה שהוא זכותה דהיינו חצי כל נכסיו ולא משני שלישי הנכסים מהחצי האחר לפי שהם מוחלטי' לשרה בתה מדינא דמלכותא וגם לא ממה שנשאר מהשליש שלו לפי שבצוואתו נתן אותו במתנה לחנה אשתו כנז' א"כ נתבטל כל אשר נתן ראובן לש' אחיו או שמא יאמר שבעת שצוה ראובן לתת חצי כל הנכסים בכלל לאחיו שמעון הנז' ושיקח מחצה במחצה בכל הנכסים בכלל וחנה אשת ראובן לא מחתה ולא עכבה על ראובן בעלה אלא אדרבא שתקה שמא נאמר שתיקתה על זו כהודאה דמייא ומסתמא מחלה כל התנאים שהתנו ביניהם בשעת הנישואין וגם ויתרה שלא יתנהג ראובן בעלה עמה כחק ומשפט המלכות:
אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.