ועוד שכתב שהוא עתה חי ולישנא יתירה הוא דאין לומר דאתא לאפוקי שלא נאמר שנותן אותה מתנה לנסים המת דאין אדם טוען לומר שיעלה על הדעת שמניחין את שלו למת אלא על כרחין לומר שנסתפק אולי אין שמו נסים ולא רצה שתתערב המתנה מפני כך ולכך אמר שהוא עתה חי כלומר כיון שהוא חי בין שמו נסים בין שיהיה לו שם אחר יזכה במתנה זו:
אבקת רוכל · חלק ע״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.