אבקת רוכל · חלק נ״ו סימן ט׳

והילכך לשון כמוהרר"י טאיטצאק ז"ל כאשר הוא כתוב בספר ב"י טור י"ד סימן ר"ח דרל"ד נראה לע"ד שדעת הרשב"א ז"ל שמעיין שהעבירו על גבי השוקת מתכשר אפילו לטבילת אדם בחד מתרי גווני או שהעבירו על גבי שפה וכמ"ש הרמב"ם והרא"ש ז"ל או שנכנסו המים לשוקת דרך נקב כשפופרת הנוד והולכים למקוה אם יש במים שבשוקת עם מי המעיין מ' סאה איכא משום עירו' מקוואות דעירוב מקוואות כשפופרת הנוד וה"ה והוא הטעם אם יוצאים מתוך השוקת ג"כ דרך הנקב כשפופר' הנו' והולכים למקוה ובלבד שלא יפסקו אלא יהיו תמיד מחוברים במי המעיין ע"כ ובודאי שאין להסתפק ולו' אולי נסתפקו דהואיל ולא חזינן להא רעותא אין ראוי לבדות אותו מלבנו לפסול הכשר והמוחזק לכשרות ולומר שכל הטבילות שנעשו בו עד היום אינם טבילות זה טעות גמור לדעת כ"ע אם מצד שהמקוה כשר משום עירוב מקוואות כאשר כתבנו ואם מצד שלא נבדק כראוי אין לפוסלו אפילו יהיה בו חשש פיסול וע' כי הוחזק לכשרות זה כמה שנים כאשר כתבתם ואפשר שהיום נפסל וכגון שהסירו השוק' הכשרה שהיתה מקודם ושמו את זאת ולכן להוציא לעז על ק"ק כולו ולומר שכל בניהן בני נידות חס ליה למאן דגמיר וסביר דלימא כי הא אף כי תהיה כוונתו לשם שמים ולולי קוצר הזמן ורוב הטרדות הייתי מאריך ומרחיב עוד בביאור כזה אבל לעת כזאת די בזה לאיש חכם ומבין כי ישמע חכם ויוסף לקח ודעת אלהים תמצא ושכל טוב בעיני אלהים ואדם שם הטהור והעלוב מקוה רחמי יה גבריאל בר אליה עד הנה השאלה ששאלנו להחכם הנזכר ותשובתו אות באות