אבקת רוכל · חלק נ״ד סימן ב׳

ולמדנו מזה שמותר לעשות גגית גדולה של עץ כו' ויטבול בתוכה וכל הפוסקים כן מסכימים גם ע"י קילוח המים המקלח תמיד מהגלגל דרך סבוב לנהר תחשב כאילו האמה ההיא מושכת המים מן הנהר בעצמו בהא ניצוק משכי לא חבור עם הנהר וכדאמרינן במסכת חולין בפרק כל הבשר האי אריתא דדלאי כו' אע"ג דניצוק כזה לא חשיב חבור לענין טבילה דבעינן כשפופרת הנוד ומקוה מטהר באשבורן ונהר מטהר בזוחלין וכלי הגלגל נמי אינן עשויין לקבל וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' מקוואות וז"ל כל כלי שלא נעשה לקבלה ואע"פ שהוא מקבל אינו פוסל את המקוה כגון הסלונות שהמים נמשכים מתוכן כו' מ"מ ניצוק לא הוי חבור לטבילה דהכי תנן בטהרו' פ"ט ובמקוואו' פ"ד ומייתי לה ביבמות פ"ק ובגיטין פ"ב ובחגיגה פ' בתרא ובע"ז פ' בתרא הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה וכמ"ש התוספות ז"ל בפ"ב דגיטין עור שהגלגל סובב תמיד בנהר ומים שבו לא יחשבו שאובין דהכי תנן בפ"ו דמקוואות גבי מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות הטביל בו את הגרום והעלהו ומקצתו נוגע במים טהור וכפ"ז נ"ד יהיה כשר אליבא דכ"ע ומכשירי המשכה כולה שאובה מוקמי ההיא דפ"ק דתעניות דקתני ואי בחמין טבילה בחמין מי איכא דומיא דמאי דקתני התם כל שהוא משום אבלות אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן דהיינו בלא המשכה ומלייא דין בידך נקוט וקו"ל רעמך בגלגל ישקוט וכללא הא בידך נקטי' נהר"א נהר"א ופשטיה ואנחנו בעניותינו אין בנו כח להיות עוט"רים דברי האוסרים ולא מכתירי"ם דברי המתירים להבדיל בין מים למים ברחובות פלגי מים נאם הצעיר בעיר הדובר עד הלום לבו בוער כאח לאומרים האח האח ובאהבת האמת דבק מאח בריח מימי התורה יפריח ועל עובריה ומחללי' יריע אף יצריח למראה עיני"ו ישפוט ולמשמע אזניו יוכיח הקוטפים מלוח עלי שיח יוסף בן לאדוני אבי אברהם בן צייאת: