אבקת רוכל · חלק נ״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ואני אומר שלא דקדקתם במשקל כל הצורך כי שיעור מקוה שהוא ארבעים סאה משקלו מאה וששים ושמנה רז"טל שאמי"ש כפי מה שכתב הרמב"ם שרביעית משקלו שבעה עשר דינרים וידוע שהדינר הוא דר"הם וחצי נמצא משקל הרביעית עשרים ושש דרה"ם והלוג מאה וחמש והקב ארבע מאות ושתים והסאה שני אלפים וחמש מאות ועשרים שהם ארבעה רוטוליס שאמ"יש ומאה ועשרי' דרה"ם נמצא ארבעים סאה מאה וששים ושמנה רוט"ל שאמ"יש ומכל מקום אין לנו לסמוך על המשקל במקום שיהיה סותר למדה כי המדה היא העיקר ויתד תקועה נאם הצעיר
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.