אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן ה׳

והחכם המשיב לשאלה הנז' השיב בקונטריס ששלח אלי וז"ל עוד מצאתי לרבינו אהרן הכהן בספר ארחות חיים שכתב וז"ל אניות גדולות שמחלקים אותם לחדרים כו' כמו שכתוב לעיל וכתב החכם הנז' על זה וז"ל ואולי יחשוב חושב להוכיח מכאן שכמו שבעל הספינה אם יש לו רשות להניח בכל אחד מהמקומות המושכרים די לו לשכור רשות ממנו בכח המלך כיון שהרשות בידו להניח כליו באיזה בית שירצה מכל בתי העיר יכולים היהודים לשכור ממנו רשות העיר ואין הדבר כן לפי שאין זה דומה כי האניה גדולה הזאת דינה כחצר בעלת בתים רבים מיוחדים לשכירות ואין להביא ממנו ראיה לעיר שהיא רשות הרבים ועוד שאפילו באניה או בחצר ראוי לשמור תנאים מיוחדים לזה יתבאר זה מהא דתנן בפרק כיצד משתתפין הנותן עירובו בבית התבן הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו רבי יהודה אומר אם יש עליו תפיסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו ופרש"י תפיסת יד שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם כליו להצניע ולכן אינו אוסר דכל רשות החצר דידיה הוא והוי כאלו דר עמו בבית ע"כ ומסקינן עלה בגמרא דבר שנטל בשבת אינו אוסר ר"ל שאם הכלים אשר לבעל הבית בביתו של שוכר הם ניטלים בשבת אין כאן תפיסת יד כלל משום דאי בעי בעל הבית שקיל להו בשבת ואזיל להו אבל אם הם כלים שאינן ניטלין בשבת הרי זה תפיסת יד ואין השוכר אוסר על בעל החצר לפי שהוא כאכסנאי אצלו הרי כאן מבואר דלא מיקרי תפיסת יד אלא בשני תנאים לדעת רש"י ז"ל הא' שיש למשכיר מקום מיוחד בביתו של שוכר והשני שיהיה לו שם מטלטלים במקום לא שתהיה לו רשות לבד לתיתם והיא הסכמת רוב הפוסקים והמפרשים דאי לא תימא הכי אמאי הוצרכו בגמרא לחלק בין כלים הנטלים בשבת לשאינה ניטלים דהא בלאו הכי נקרא תפיסת יד ובלבד שתהיה הרשות בידו להניחם שם בכל עת שירצה אלא שהאמת כמו שכתבנו ולא מיקרי תפיסת יד אלא בשני התנאים שכתבנו הילכך אין למלך תפיסת יד בכל בתי העיר וחצרותיו ומבואותיו כיון שאין לו מקום מיוחד בכל אחד מהם ובו כלי המלך כ"ש וכ"ש שאין כל בתי העיר של מלך אלא רובם של יחידים ע"כ דברי הרב החכם בקונטריסי' ששלח אלי: