וא"כ הטור והר"ם שאמרו שלא נשכור משר העיר אינו כולל שהרי יצא מן הכלל זה השר ועוד נוציא מן הכלל שר אחר והוא שר שהבתי' שלו והשכירם ואין לו רשות לסלקם אם נשאר לו רשות להניח כליו שם יכולים לשכור ממנו כמ"ש הרשב"א עצמו וכתבתיו לעיל וא"כ הרי יש לנו ב' חלוקות דע"כ יודו הטור והר"מ וכל מי שיאמר שאין קונין רשות מן השר יודו שקונין מן השר וא"כ גם כן נכנס חלוקה שלישית והוא שאין הבתים שלו אלא שיש לו רשות להשתמש בכל בית ובית וא"ת אי אפשר להכניס זאת החלוקה הג' לפי שבזאת החלוקה הג' הבית אינה שלו ובשני החלוקו' הנז' הבית שלו שאמרו הפוסקים לעיל שאם יש לו רשו' להניח כליו שם יכול להשכיר דוקא בבעל הבית שהבתים שלו אבל לא במי שאין בעל הבית כמו השר או המלך וכמו שאמר החכם הנז' בקונטריס ששלח לי בסופו תשובה לא גרע מלך והשר משכירו ולקיטו שיכולין להשכיר ואפי' לא לדעתו דבעל הבית והרי שכירו אינו בעל הבית אלא שיש לו רשות להשתמש בה אף המלך והשר ועוד שלפי האמת אין הפרש בין שיהיו הבתים משר העיר או לאו שאם יש לו רשות להשתמש יוכלו להשכיר אע"פי שאין הבתים שלו והראייה שהרי בבעל הבית שלא נשאר בידו רשות להשתמש כמו זר נחשב ולא יועיל שכירותו כלום לישראל אחר שהשכירו לגוי א"כ מי הוא הסיבה שיועיל השכירות כשיועיל הוא הרשות שנשאר בידו א"כ ה"ה בשר שאין הבתים שלו אם יש לו רשות להשתמש בבתים יכול למכור רשותו והוא אותו הרשות שיש לו שאין בכאן סיבה להועיל או להזיק אלא מי שיש בידו רשות להשתמש או אין לו רשות להשתמש והטעם שאין הפרש בין שהבתים שלו לשאינן שלו שאע"פי שאינו שלו אם יש לו רשות ישכיר לישראל ששכירות ליומיה ממכר הוי הלכך אם לא נשאר לו שום רשות הוא שר בעלמא ואם מי שאין הבתים שלו יש לו רשות להשתמש הוא כבעל הבית שנשאר לו רשות שאין הפרש בין זה לזה מצד היות זה בעל הבית וזה אינו בעל הבית אלא מצד הרשות שנשאר או לא נשאר וכ"פ הריב"ש בתשובת שאלה באותה קנייה שקניתם יש לעיין אם תועיל דאע"ג דאית לאדון מס על אנשיו אינו יכול לסלקם מביתם וא"כ איך ישכיר או ימכור רשותם שהרי אפילו אם יהיו הבתים שלו והשכירם כל שאינו יכול לסלקם אין מועיל מה שימכור כדאיתא בפרק הדר בעובדא דרשב"ל ותלמידי דר' חנינא דאיקליעו לפונדק כו' יראה מאותו מעשה שכל שאינו יכול לסלק אין משכיר רשות האחרי' ובנדון שלפנינו ודאי אין האדון יכול לסלקם מבתיהם מן הדין אלא שיש ללמד זכות ממה שאמר הרשב"א שאם היה למשכיר שום תפיס' יד באותם הבתים כגון שיהיו לו כלים או שיש לו רשות להניחם שם אפילו לא הניחם שוכרין אפילו מן המשכיר אע"פי שאין לו כח מן הדין לסלקם לפי שאינו גרוע משכירו ולקיטו יצחק בר ששת:
אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן כ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
