אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן ב׳

אודיעך דעתי בענין יהודים רבים הדרים בעיר מוקפת חומה דלתיים ובריח אם מותר לטלטל בשבת בכל העיר ע"י שיתוף בשיקנו רשות מן המלך יר"ה בזולת שיצטרכו לשכור רשות מכל בית ובית מן הגוים הדרים בעיר ההוא או אם יצטרכו לשכור רשות מכל אחד ואחד מבעלי בתים גוים שבה ולא יועיל קניית רשות מן המלך ואם יספיק כשיקנו רשות מן המלך אם יועיל כשיקנו רשו' מבנו או משומר חומת העיר אשר אדוננו המלך יר"ה שמו אדון לביתו ומושל בכל קנינו לסגור בלילה ולפתוח ביום ופותח ואין סוגר וסגר ואין פותח וששאלו ק"ק שיטילאש לכ"ת על זה והשבת שמלשון הטורים זצ"ל נראה שצריך לשכור מכל בעל חצר וחצר ושאינו מספיק במה שקונים רשות משר העיר ושהשיבו על דבריך א"כ למה נהגו בכל מלכו' ספרד לקנות רשות משרי המדינות או מן המלך כמו בטוליטול"א ומורסר"א וו"ד אל עגור"ה לקלע"ה וברוב המקומו' המוקפות חומה והעידו על זה עדים נאמנים ושלא מיחו החכמים הדרים באלו המדינות בידם וסמכת אתה וחברך הנעים על אנשי ספרד וקנו רשות הק"ק שיטילאש משר שומרי החומות ושתפו וששאל חבירך מחכם א' על זה ושהשיב החכם ההוא שאפילו ממלכנו מלך קושטאנדינא יר"ה לא יועיל קניית רשות אלא שצריך לשכור רשות מכל בעל חצר וחצר שבכל העיר ושלחת אלי תשובת החכם בארוכה וראיותיו ואתה לא הודעתני שם החכם נר"ו: תשובה נראה לי שיספיק כשיקנו רשות מן המלך או מבנו או משומר החומות וראיה לזה מדגרסינן במסכת עירובין פרק הדר ההוא מובאה דהוה דייר בה לחמן בר ריסתק אמרו ליה אוגר לן רשותך לא אוגר להו בטיל לן רשותך לא בטיל להו אמר להו רבא ליזיל חד מינייהו ונשאול מיניה דוכתא וניתיב ביה מידי דהוה ליה כשכירו וכלקיטו דאמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיטו נותן את ערובו עכ"ל והטעם שאחר ששכירו יש לו רשות להשתמש בבית אע"פ שהבית אינה שלו ובשביל אותו רשות שיש לו בבית יכול להשכיר אפילו שלא מדעתו א"כ הכא נמי המלך יש לו רשות להשתמש בכל בית ובית שבעיר כשירצה ומשתמש בשעה שצריך א"כ יכולים היהודים לקנות רשות כל העיר ממנו שהרי דינא דמלכותא שבכל בית ובית מן המדינה חונין שמה עבדיו ופרשיו ויכול להפקיר כליו בכל שעה שירצה בכל בית ובית הרי ראיה מבוארת שקונין רשות מן המלך ואפי' שאין הבתים שלו: