אבקת רוכל · חלק מ״ז סימן ט״ז

וא"ת צריך שיהיה השר והמלך בעל הבתים כמו בקנית רשות מבעל חצר שהוא בעל הבתים התשובה מאחר שיש לו רשות למלך להפקיד כליו שם הרי הוא בעל כל בית ובית לענין שכירות ויספיק שיהיה לו רשות להשתמש בכל בית כמו בעל החצר בבתים ועוד שהרי הרב אהרן אמר שיספיק לקנות רשות מהמשכיר שכבר השכיר אם נשאר לו רשות להשתמש בו וא"כ ה"ה בשר העיר מאחר שיש לו רשות להשתמש בכל בית כדינא דמלכותא בגמרא אם נשאר לו רשות לשום כליו שם זה הרשות יספיק לשישכור לישראל: ועוד שאין דנין אפשר משאי אפשר שבחצר אפשר לקנות מבעליו הרשות אבל במדינה אי איפשר לקנות מן אלף בעלי בתים ועוד שלעולם בונין בתים ובאין שם דיורים אחרים ועוד שבכל יום ויום מוכרין הדיורי' עצמן בתיהם לאחרים וצריך בכל יום לקנות רשות מהדיורין הקונים ואין לדבר סוף גם הראיה השנית שבחלק השנית אינה ראיה שמה שכתבו הפוסקים דבעי למיזבן רשות מכל גוים דאית בה גם זה דיברו דרך חיוב ולא דיברו דרך שלילה לומר ואין קונין משר העיר אלא שאמרו קונין מכל בעל בתים וזה לא כיוונו לשלול שר העיר דה"ה אם ירצה קונין משר העיר ומה שאמרו שיקנו מכל גוים דאית בה ה"ה מן השר אלא לפי שהשר מקפיד על שכירות העיר שיראה לו שרוצים לסלקו מהעיר וכמו שקרה במלך טורקיאה שבקשו קהלות קושטאנטינא לקנות ממנו רשות העיר ולא רצה שאמר להם שאם יקנה להם רשות העיר יהיה אסור לו לקחת מהם מס וכרג"א כמו שידענו מפי השמועה וכמו שכתבת לי בשאלתך וכן בקשו משר אחד מפ' ראנקיאה שימכור להם רשות העיר ואמרו לו עבדיו שלא יעשה שחשבו שיסלקוהו מן העיר. ולזאת הסבה תיקנו חכמים שבטול רשות לא יועיל עם הגוי אלא שכירות כי לא ירצה להשכיר ומתוך כך יצא הישר' משם כדמבואר בגמ' ולכן לא הזכירו קניה משר המלך שהוא רחוק שימכרו רשותם אלא דיברו במצוי שבעל החצר אינו מקפי' בזה ודבר הכתוב בהווה: