ומ"ש עוד כת' לדחות קושייתו השנית דלא איירי שמואל במידי דמטרפי ביה סמנין אלא במידי דמנבלי לא נחת הר"ן הכא לפלוגיה בלישניה בין נבלה לטרפה כדסלקא דעתיה דמר דעל האמת פסוקת הגרגרת נבלה הוייא כדאיתא בגמרא בהדיא וא"כ לישנא דמטרפי לאו דוקא אלא הכוונה מנבלי ומה שמקשה על פירש"י היינו לומר דכיון דפסוקת הגרגרת הוא דבר שאפשר לעשות שלא בשעת שחיטה לתני נמי נקובת הוושט אלא ודאי מדלא תנא נקובת הוושט משמע ודאי דלא איירי שמואל במידי דמטרפי או מנבליה ביה סימנין קודם שחיטה בפסוקת הגרגרת אלא בפיסולא דהוי בשעת שחיטה וכפי' הרמב"ן ועם היות שהענין מובן יפה ונסבל על לשון הר"ן אכתוב לך לשון הרשב"א בחידושיו שהוא מבואר קצת יותר וז"ל וקשיא לי דאם איתא דשמואל מידי דמטרפי ביה סימנין מני בהלכות שחיטה ליתני נמי נקובת הוושט ובתור' הבית כתב לשון זה יותר מבואר שכתב בבית שני שער א' וז"ל עיקור כיצד כו' וכבר כתבנו למעלה פי' דפסוקה הוא העיקור ואינו מחוור וכמו שהרחבנו שם בראיות ברורות שאלו הכניסו דיני נבלה טריפה בהלכות שחיטה שא"כ ימנו בהם נקובות הוושט עכ"ל. הרי מבואר בדבריו וכמו שכתבתי דלאו לאפלוגי בין נבלה לטרפה נחית הכא:
אבקת רוכל · חלק מ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.