והשביעית והשמינית אינם מיוחדות להגהתי אלא על דברי הרשב"א הם ומכל מקום מה שהקשה כ"ת שדרך המשנה לסתום ולא לפרש יש לומר דשאני הכא שהוא דבר שהכל תלוי בו פן יצא משפט מעוקל וכל כי האי לא הוה ליה למשתק מיניה ועוד יש לומר דהכרע זה דהוה ליה לפרושי שביבשה אינו כדאי משום דדרך המשנה לסתום כמו שהקשה כ"ת מש"ה צירף לו דליפלוג וליתני בדידה ובהכי מתיישב קושייא שמינית נמי דלא נקט בלישניה ועוד דא"כ הוה מחזי שהכרע ראשון דהוה ליה לפרושי ספינה שביבשה היא כדאי בפני עצמו והשתא דלא נקט ועוד משמע שאינו כדאי אלא בצירוף דליפלוג וליתני בדידה כ"ז עפ"י מה שהבין כ"ת בדברי הרשב"א דשתי ראיות מביא אבל לפי דעתי כולה חדא היא וכי קאמר דאי לא הוה ליה לפרושי ספינה שביבשה לאו למימרא דליתני הזה והטהור שישבו בספינה שביבשה אלא היינו לומר דליתני הזה והטהור שישבו בספינה טמאים במה דברים אמורי' בספינה שביבשה אבל שבמים טהורים ובכן אין מקום לקושייא ז' וח':
אבקת רוכל · חלק ל״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.