מארי חטייא בארץ צייה משקה מייא בכוס רוייא שלמא מייא כתב כת"ר וז"ל יראה דבר פשוט שהנסחא האמיתית כך היא לפלוג בספינה קטנה גופא ולימא במה דברים אמורים בספינה או באסדא שביבש' אבל שבמים טהורים אלא דבין כך ובין כך כל שקטנה הראויה להביט בה אדם טמאים דאינה מתנדנדת לעולם מכח המים אלא מכחו עכ"ל וקשייא ליה בגווה טובא חדא דכ"ת מדלג שתי תיבות דהיינו אפילו בים ואין דרך ליפול טעות להוסיף על הנסח ולא לגרוע ולדלג מן הנסח או להחליף במקו' גדול קטן או איפכא וכהאי גוונא שנית קשה בזה שדלג כ"ת לשון אפילו בים היינו משום דקשייא ליה דאם הספינה היא בים לא שייכי דברי הסיפא דקאמר דאינה מתנודנדת לעולם מכח המים אלא מכחו דאדרבא אם הספינה הקטנה היא בים פשיטא דמתנדנדת מכח מי הים נגרש כי השקט לא יוכלו ולפי זה אם היתה הספינה בים המתנדנדת מכח מי הים יהיה טהור וא"כ הדרא דוגמת קושית הרשב"א לדוכתא דלפלוג בספינה קטנא גופא ולימא במה דברים אמורים בספינה כו' שבנתה ובהאי גוונא אבל שבים טהור שלישית קשה דאיך יאמר על הספינה הקטנה שבנהר דאינה מתנדנדת לעולם מכח המים דאם הנהר שוטף והספינה קטנה ובפרט אם היא קטנה ביותר דהא קטנה סתמ' קתני פשיטא דמקטנותה יכולה להתנדנד מן המים ולמפורסמות אין צריך ראיה רביעי' קשה האי דנקט לשון לעולם דקאמר דאינה מתנדנדת לעולם כו' היה לו לומר דאינה מתנדנדת מכח המים אלא מכחו כ"ש דמרוב קטנותה יכולה להתנדנד ממימי הנהר כדלעיל בסמוך ואיך קאמר בהפך מן הקצה אל הקצה לשון לעולם דאינה מתנדנדת לעולם מכח המים חמשית קשה דכ"ת מהפך על הגירסא דקאמרה דאינה מתנדנדת לעולם מכחו אלא מכח המים וכ"ת גריס איפכא ששית קשה דבמקום טהורים כ"ת גורס טמאים בשביל הפיכת כל הגירסא דלעיל שביעי' קש' דלעיל מינה קאמר דאי לא הוה ליהו לפרושי ספינה שביבשה שיש להקשות דהא דרך המשנה ואפילו הברייתא לסתום דבריהם הרבה פעמים ולא לפרש רק האמורא והפוסק צריכין לפרש דבריהם כמו שכתבתי ראיות על זה בספר ברכת אברהם אשר חברתי בסי' ק' וק"א וא"כ נימא מתני' בספינה קטנה דיבשה דוקא מיירי דטמא אבל בספינה קטנה שבמים טהור דיש לתלות ההסיט ונדנוד מהספינה קטנה מחמת המים ולא מכח האדם היושב בה שמינית קשה דכיון דהוכיח זה הרשב"א גם מצד אחר דהיינו דאם לא כן ליפלוג וליתני בדידה בספינה קטנה כו' אמאי לא נקט בלישניה לשון ועוד והכי איבעי ליה למימר ועוד כי קתני הזב והטהור כו' ליפלוג וליתני בדידה כו' דהוא קושיא גדולה ואם לא יערב לימוד הישיבה כלה יצ"ו ישיב אלי כ"ת תשובה מעולה ושלום:
אבקת רוכל · חלק ל״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
