אבקת רוכל · חלק כ״ז סימן י״ז

השאלה השלישית בנתינת הגורל כשהיה מזכיר ואומר לה' חטאת סדר המסדר אחריו והכהנים והעם כדת מה לעשות וכ"כ בפ' המשנה בכ"י הרמב"ם ז"ל אחר נתינת הגורל והם עונים אחריו בשכמל"ו והבאתי ראיה מהסיר"ג להיות כ"י הרמב"ם לפי שהיו אמרנו שהוא טעות במשנה וכ"כ הרב ז"ל לסדר עבודה בהל' יו"הכ פ"ב וז"ל כל הכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעין את שם המפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלין על פניהם ואומרים בשכמל"ו שנא' כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו עכ"ל הנה לא חילק בין שיהיה שם מהשלשה שמות של וידוי בין שם שהיה מזכיר בנתינת הגורל וכ"כ רבינו יעקב ז"ל בשם אבי העזרי וז"ל ועל כל אזכרה יהיו מברכין וכורעים לכבוד וכן מצאנו בספרים החיצונים כשמסר רבי נחונייא בן הקנה את ה' לתלמידיו צוה להם לכרוע ולנפול על פניהם וכן אנו עושים לדוגמא עכ"ל הנה אמר על אזכרה ואין ספק שאמרו לה' חטאת שהיא אזכרה והנה השיב לי בעל תורה אחד ע"ז ודבריו לא ישרו בעיני וחלקתי עליו והנה תופס תשובתו ותשובתי עליו יעלו ויראו לפני מעכ"ת ויצדיקו את הצדיק וירשיעו את הרשע ועל כל דבר האגרת הזאת וכל הויכוח ואשלחה להגיד לאדוני להשיבני על דבר כתב חסדך וזה תופס תשובתו אלי אמר אמנם אם אוכל לחזק דברי רבותי שהם אמרו שהכהנים והעם אין ראוי לאומרו ולכאורה אין השכל סובל דבר בלתי ראיה ולא עוד בהיות פני הראיות בפירוש שמשנה צווחת בהגרלת הגורל והם עונים נראה שצריך לאומרו והכהנים והעם שהוא אחד מי' שמות שמזכיר כ"ג בי"הכ אבל ראיתי בפסק הרמב"ם ז"ל וז"ל וב' הוידויים היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכים ואומר להם תטהרו וא"כ ק' שהרב נרא' מלשונו שא"צ להבליע את השם רק בג' הוידויים דאל"כ למה לא כתב הרמב"ם היה מתכוין לגמור את השם בשלשה וידוים ובהגרלת הגורל ולמה גרע מלהזכירו בהיות העשירי קדש לה' אבל לע"ד אשיב כפי דעתי הקצרה להעמיד דבריהם ומצורף לזה המחזורים החדשים אשר יצאו מהעיר המהוללה שאלוניקי יע"א שממנה יצאת תורה השמיטו והכהנים אמת שזה השם שהיה מזכיר כהן גדול על הגרלת הגורל הוא מהעשרה אבל היה מזכיר אותו לקדש את השעיר לה' שכן הדין נותן לכל קרבן לפ"ז לא היה צריך להבליעו שלא היה בהרמת קול כמו השמות שהיה מזכיר בוידוים ולא יבואו לטעות בו כשאר השמות ועוד שמהשלשה שמות שהיה מזכיר בוידוי לא היה מבליע כי אם האחרון באמור להם תטהרו ולזה היו נופלין על פניהם לא השנים האחרים לפ' שהראשונים היה קורא ככתבם ולא בפירושם רק האחרון שבכל וידוי ווידוי ולזה הצריכו והכהנים והעם לכל וידוי מהשלשה וידוים אבל לא בהגרלת הגורל שהוא לקדש את החטאת לא היה צריך לנפול על פניהם ויהיה זה השם כשנים הראשונים אך קש' מהמשנה שכתבה בהגרלת הגורל והם עונים תשובה למדתי מהמרדכי שכתב וז"ל תנן בפרק אמר להם הממונה והם עונים אחריו בשכמ"ו וטעמא משו' דאמרינן בפ"ב דתענית כו' דאין עונין במקדש כו' והיה זה תחת ענית אמן במקדש על זבח שצריך לענות אמן לפי שבזה השם קדש החטאת ומה שאמרה המשנה והם עונים אינו חוזר לכהנים ולעם דוקא אלא לאב ב"ד והסגן שהיו עומדין בשעת ההגרלה וקרובים אליה והיה כענית אמן לא כשאר השמות שבוידוי שלשם היה צרי' להבליע בשם האחרון כאשר פירשתי עכ"ל: