אבקת רוכל · חלק כ״ד סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומ"ש ועוד במעשרות ושביעית אזל בחדא שיטא ומעשרות בגידול גוים קדושים הם אלא דגזרת הכתו' שאין צריך לתיתן לבעליהן אלא תרומת מעשר מוכרה לכהן כדאיתא בבכורות ופסקו הרמב"ם ז"ל הכי נמי בשביעית קדושים הגדולין דהא כתיב כי לי הארץ כו' עכ"ל יש לומר דמעשרות שאני דבדיגון ביד ישראל תלה רחמנא ומש"ה אע"ג דגידולים ביד גוי כיון שמירחן ישראל חייבין אבל ביעור דשביעית ליתי אלא ביד ישראל האוסף פירותיו לתוך ביתו ע"כ:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.