אבקת רוכל · חלק כ״ב סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ירושלמי פ"ו דשביעית על מתני' דעושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר רבי אסי בעא קומי דרבי מנא מהו לטחון את הגוי בארץ אמר ליה מתני' שהוא אסור דתנן עושין בתלוש בסורייא אבל לא במחובר הא בארץ אפי' בתלוש אסור משמע דאית בהו דין שביעית וכמ"ש והרמב"ם ז"ל על ההיא ברייתא שהבאתי לעיל כתב בפ' בהר סיני פי' רש"י ז"ל עליה ונתן טעם לפי' דשמא אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע דיני השביעית ואסרו עליו דישראל עכ"ל. משמע בהדייא דפירות גוי בשביעית שנתמרחו ע"י ישראל פטורים ממעשר דפירות של ישראל ויש להם כל דיני שביעית בביעור כדאמרן כך נראה לע"ד משה בר יוסף מטראני זלה"ה ובספר כפתור ופרח מצאתי כתוב וז"ל מי שלא חל עליו שביעית כמו הגוי פירותיו הם בחיוב תרומות ומעשרות וא"ת עכשיו שרוב פירותינו בא"י משל גוים הם בדין הוא שיהא נוהג בהם דין המתנות בשביעית אלא שהמעשר שני יהיה מעשר עני לא שני משום עניים דטעם עמון ומואב שאחר שפירות הגויים אין בהם דין שביעית הוו להו בשביעית כפירו' עמון ומואב שמפרישי' המתנות על הסדר עכ"ל וכתוב עליו בהג"הה תימא אמאי מותרין דמה שהוא אסור מן התורה מפני שבת בקנין גוי וא"כ מה שזרע הארץ וקדושתה לא הופקע בקנין גוי וא"כ מה שזרע הגוי בקרקע בא"י בשבעית אסור אבל ספיחין דלא אסור אלא משום גזרה מותרין דאין הגוים מצווים על השביעית כדי שנגזור עליהם ע"כ וכזאת ההג"הה ונראה שהוא כמו שכתבתי למעלה
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.