יג שאלה סירכא מגב אונא לחבירתה לדעת הרמב"ם ז"ל מאי היא וכל הנך גרסות ומפרשי סברתו למה נפקא מינייהו האמנם מקדם במקומותינו מפורשת והמזכה בשני עמודים חזקים הגהות מיימוניות הנמצאו' בארץ והמגיד משנה שנמצא להם מההלכה ההיא ל"ש הה"ג או שנמצאת סירכא מאונא לאונא על הסדר והא דכסדרן כשרה הני מילי כגון ששוכבות זו אצל זו אבל אם סרוכות מגב אונא לגב אונא זו ובהאי גוונא שלא כדרך ששוכבות אין זה כסדרן וקבלה הוא רב מפי רב דטרפה ועוד פסק בערוך בשם ר' חננאל שקבל הוא רב מפי רב אפי' הן סרכות באמצע שתי אונות ובמקום שמתחילו' ליחלק מעיקרן אין שם סירכא והרי יש כאן חלוק הרי זו טרפה וכ"ש אם דבוקו' זע"ז או הראשונ' עם השלישית דטרפה מיהו רבינו המחבר כל זה משמיט ומכשי' בכל ענין כשסרוכות כסדרן אחת אל חבירתה הסמוכה לה דזו היא גדולתן ורביצתן וכן כתבו רוב הגאונים וה"ג ורבינו גרשום מ"ה כמו כן ולא חילק וכן ר"י תמה על אותה קבלה וכתב שמעולם לא שמע ולא ראה אדם שאסר דבר זה ורבינו יאודה הורה הלכה למעשה להתיר כי התלמוד אינו מחלק כלל בכסדרן בין סירכא לסירכא עכ"ל סמ"ג וכן הורה הר"ם ז"ל ע"כ לשון מגיד משנה אונא שנמצאת דבוקה בחבירתה הסמוכה לה מותרת שם אמר רבא הני תרי אוני דסמכין להדדי לית להו בדיקותא אלא טרפה וה"מ שלא כסדרן אבל כסדרן כשרה דהיינו רביתייהו וכתב הר"ן שלא כסדרן לית להו בדיקותא ואעפ"י שהוא סותם את הנקב ואינו מוציא רוח דהא קי"ל קרום שעלה מחמת מכה בריא' אינו כלו' שסופו לינקב שלא כסדרן כגון שתים החיצונות נדבקו בסירכ' ממעל לאמצעית או מתחתיה וכן דעת הרב ז"ל:
אבקת רוכל · חלק רי״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
