ומ"ש וא"כ העדות שמעידים ראשי אותו הקהל כו' הם מכחישים את הפוסלי' האלו אילו היו אומרי' עמכם היינו באותו יום ובאותה שעה שאתם אומרים שעברו אותה עבירה ולא עברה הוה הכחשה אבל בענין זה פשיטא דלא מיקרי הכחשה ועוד שאע"פי שהוא מוחזק אצלם בכשרות כבר אפשר שבלכתו לעיר אחרת עבר ובני עירו לא ידעו ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד כו' ומ"ש וגם כי כתב הרמב"ם שהוא ספק פסול כו' ובנ"ד ספק זה יהיה לודאי כו' לשיטתיה אזיל שלגבי התובע עושה הספק כודאי דילמא ס"ל כאותם שסתר הרא"ש דבריה' שהיו סוברי' שכשזה בורר לו אחד הנברר יהפך בזכות אותו שביררו ואע"פי שבנ"ד לא היה בדרך זה בורר עשה עצמו כנברר מהתובע ורצה לאחוז כסברת אותם שדבריהם סותרים ועוד דאעיקרא דדינא פירכא שכבר ביררו שאין כאן הכחשה ואין כאן ספק פסולים אלא ודאי פסולים:
אבקת רוכל · חלק כ׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.