ומעתה לענין נדון שלפנינו אם אלו הבעלי תורה מלמדים לאחרים או הם דיינים מותרים ליטול תשלום הספקתם מהצבור כי מה שטוענים שאינם רוצים לתת מעותיהם חוץ לעירם הדין עמהם ואפילו אם בתוך עירם אינם מאמינים לשום אדם גם זו טענה היא כי מעשים בכל יום כמה אנשים מחזיקים לעשירים ונאמנים ואחר כך מגלייא פחתייהו ומכל מקום הם בעצמם יעשו איזו סחורה קלה בענין שלא יתבטלו מלמודם אלא זמן מועט ואם לא יספיק להם יטלו תשלום הספקתם מהצבור אבל יותר מכדי תשלום פרנסתם אסור להם ליטול וכמו שאמרו בגמרא אני גוזר גזירות שבירושלים לא רצו אטו ברשיעי עסקינן אלא לא ספקו:
אבקת רוכל · חלק ב׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.