אבקת רוכל · חלק ב׳ סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה עם היות כי קצת דברי השאלה אינם מדוקדקים שכתב בהיות ידוע שיש להם חמשים (ויניציאנוש) ומה קצבה היא חמשים (ויניציאנוש) שאם דעתו לרמוז למה ששנינו מי שיש לו מאתים זוז אינם אלא עשרים ויניציאנוש ואם דעתו לרמוז למה שכתב בטורים שיכול ליטול עד שיהיה לו קרן שיוכל להתפרנס מהריוח שלו ועלה בדעתו שהחמשים (ויניציאנוש) יוכל להתפרנס מהריוח גם זה אין קצבה דלא כל המקומות ולא כל האנשים שוים דיש מקום משא ומתן שבדבר מועט מקרן יכול להרויח פרנסתו ויש מקום דאפילו בכפלי כפלים לא יוכל להרויח פרנסתו וכן באנשים יש בקי בסחורה שמצליח בה ויש שאינו בקי וגם יש שאין לו טיפול ויספיק לו דבר מועט ויש שיש לו טיפול ואם כן מה קצבה היא חמשים ויניציאנוש גם מה שכתב לבעלי תורה יראי ה' שבאותו מקום הנזכר לא ידעתי מה ענין ליראי ה' במקום הזה, מכל מקום אין דבריו אלו מעכבין מלהבין כונת השאלה:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.