אבקת רוכל · חלק קצ״ה סימן ט״ו

ומאחר שנתברר שלדברי הכל לא היה חייב משה ן' שושן להעיד ולא חל עליו החר' נמצא שמה שנידוהו שלא כדין נידוהו ואם השיב לו אדרבא חל האדרבא שלו על מי שנידוהו וזה פשוט מביעתא בכותח' וכמו שהוכיחו יפה האלופים הרבנים יצ"ו ויען כתב לנו ה' משה ן' שושן שא' מהרבנים אומר שא"ל ב' עדים שהאלוף הר' משה דירוז"א לא נידה את הר' משה ן' שושן והוא טוען שיש בידו כתב כתוב וחתו' בעדים ומשמש קהלו איך נידוהו דבר פשוט הוא שעדות האומרים לא נידוהו אינו כלום וכדתנן בספ"ב דעדיות וחכמי' אומרי' אין לא ראינו ראיה ועם היות כי כבוד האלוף הר' משה דירוז"א חביב עלינו אין לנו רשות להחניף בדבר המשפט ומ"מ לחוש על כבוד האלוף הנ"ל וכדי שלא יתפשט עוד המחלוקת אנו גוזרים בגזרת התורה על האלוף הר' משה ותרי דעמיה שתוך ג' ימים לראות כתבינו זה יפייסו את הר' משה ן שושן בעל פה או בכתב וכן אנו גוזרים בגזרת התורה על הר' משה ן' שושן שיקבל פיוסם ויתיר להם ומפני כבודם גם הם יתירו לו ואין כל חדש תחת השמש כי בימי חכמי התלמוד אירע כיוצא בזה כדאיתא בירוש' ומובטחים אנו בשתי הכתות שיקבלו דברינו ויקיימו באהבה רבה ולא יכריחו לצאת ממחיצתינו נגד הכת המסרבת אלא שניהם כא' עובים לקיים דברינו והיה זה שלום מאדון השלום לברך את עמו בשלום בפרשת וישם לך שלום יוסף ישראל משה קארו דיקוריאל מטראני